#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שאין קדושה בלשכת פרהדרין, ומדוע אשת הכהן הגדול לא באה ללשכה כל שבעת הימים.	"אם היתה במקום קדוש היה אסור לו לשכב שם, כי בעזרה אין ישיבה אלא למלכי בית דוד וכ""ש שכיבה.&nbsp;<div>והסיבה שאשתו לא באה עמו, תניא ר' יהודה בן בתירא אומר, שמא יבא עליה ואחר כך תימצא ספק נדה [שתמצא דם על סדין שקינחה בו ואין ידוע אם בשעת ביאה היה בה דם. ובועל נדה טמא שבעת ימים ויהא אסור לבא למקדש ביום הכפורים]</div>"	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנמצא על שלה.	"<ul><li>אותיום [מיד] טמאים <b>ודאי.</b>&nbsp;</li><li>לאחר-זמן [כדי שתרד ותדיח] טמאים <b>מספק</b>.&nbsp;</li><li>אח""כ [אחר אחר] מחלוקת.<br>לרבנן מטמאה את בועלה יום אחד בטומאת <b>מגע</b>&nbsp;(ומטמאה טהרות מעת לעת).<br>לר""ע מטמאה את בועלה כל שבעה מספק.</li></ul>"	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה אמרו רבנן לרב חסדא על דברי ריב""ב 'שמא תימצא אשתו נדה', ומה ענה להם."	"האם זאת אומרת שריב""ב סובר כר""ע שנדה מטמאה את בועלה שִבעה אפילו לאחר זמן.<div>וענה להם שרק ב'אחר אחר' חולקים, אבל לפני זה כו""ע מודים שטמאים מספק.&nbsp;</div>"	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהי מחלוקת רב זירא ורב שימי מנהרדעא, האם מוכח ממשנתנו שבועל נדה אינו כנדה.	רב זירא סובר שממשנתנו ראיה שבועל נדה אינו כנדה, וטובל ביום, כדי שיעריב שמשו בכניסת יום הכיפורים.<br>רב שימי מנהרדעא סובר שאין ראיה, כי אפשר שהפרישוהו סמוך לשקיעת החמה לפני היום הראשון, וטובל בליל 'ערב' יום כיפור, ומעריב שמשו בכניסת החג.	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל חייבי טבילות טבילתן ביום, נדה ויולדת טבילתן בלילה. מנלן.	כל חייבי טבילות ביום שנאמר 'וחטאו ביום השביעי ורחץ במים'. נדה בלילה שנאמר 'שבעת ימים תהא בנדתה', ויולדת בלילה שנאמר 'כימי נדת דוותה תטמא'.	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	<b>חייבי טבילות טבילתן ביום, נדה ויולדת טבילתן בלילה.</b> האם מוכח מברייתא זו שבועל נדה אינו כנדה.	לא. כי אפשר לומר: נדה וכל דאתי מרבוייא.&nbsp;	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'בעל קרי כמגע שרץ בועל נדה כטמא מת'. האם מוכח מכאן שבועל נדה טובל ביום כטמא מת.	אפשר לתרץ שהברייתא דיברה על חומר הטומאה ולא על הטבילה. בעל קרי כמגע שרץ [יום אחד, והוא 'ראשון'], בועל נדה כטמא מת [שבעה ימים, והוא 'אב'].&nbsp;	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה חמור בועל נדה מטמא מת.	טמא מת אינו מטמא משכב ומושב אלא טומאת מגע, ובועל נדה מטמא משכב ומושב.	יומא פרק ראשון ו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא מפרישין את הכהן משאר בני אדם, שמא ימות עליו מת.	רב תחליפא אבוה דרב הונא בשם רבא: זאת אומרת טומאת המת הותרה בציבור.<br>רבינא: אין ראיה שהותרה כי טומאת המת לא שכיחא, טומאת ביתו שכיחא.	יומא פרק ראשון ו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב ששת אמר דחויה. מה הפירוש טומאה דחויה היא בציבור.	שבקושי הותרה ולא היתר גמור, ומשתדלים שיעשה בטהרה.	יומא פרק ראשון ו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרב נחמן שסובר הותרה, האם תמיד אומרים כן.	ללישנא קמא: רק אם אין טהורים באותו בית אב [שעובד באותו יום], אבל אם יש טהורים יעבדו הטהורים.<br>ללישנא בתרא: תמיד הותרה. כי כל טומאת מת בציבור שריא.	יומא פרק ראשון ו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שטומאה הותרה [או דחויה] בציבור.	שנאמר 'איש', איש נדחה ואין ציבור נדחין.&nbsp;	יומא פרק ראשון ו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע על קרבן אהרן שהוא קרבן יחיד נאמר ש'דחויה' בציבור.	כי זמנו קבוע, וכפרת העם תלויה בו.	יומא פרק ראשון ו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לרב נחמן שטומאה הותרה בציבור, באיזה קרבנות אומרים 'דחויה' ולא 'הותרה'.&nbsp;	א. בקרבן ששיריו נאכלין.<br>ב. בקרבן ציבור שאין קבוע לו זמן.<br>ג. בקרבן יחיד שקבוע לו זמן וכפרת הציבור תלויה בו (אילו של אהרן).	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בעל קרי כמגע שרץ. למאי נפק""מ. 3"	שטומאתו 'ראשון', וטמא יום אחד, וטובל ביום טומאתו.&nbsp;	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למסקנה בועל נדה טובל ביום או בלילה.	"הגמ' הביאה ברייתא מפורשת שבועל נדה טובל ביום (ותיובתא דמ""ד טובל בלילה).<br>"	יומא פרק ראשון ו ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במה חמורה טומאת נדה מבועל נדה.	"שהיא מטמאת משכב ומושב <font color=""#0f5bff"">והם נעשים אב,</font> ומטמאים אדם וכלים, שנאמר 'כל הנוגע במשכבה',<div>ובועל נדה מטמא משכב ומושב <font color=""#0f5bff"">והם נעשים ראשון</font> ומטמאים אוכלין ומשקין ולא אדם וכלים.<br>שנאמר 'כל המשכב אשר ישכב עליו יטמא', ניתקו הכתוב מטואת נדה והביאו לטומאה קלה,<br>דאם לא לישתוק קרא ונדע שהוא טמא כמותה.</div>"	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היה עומד ומקריב מנחת העומר ונטמאת בידו אומר ומביאים אחרת.<br>האם אפשר להוכיח מכאן שטומאה דחויה בציבור.	לא. כי מכיון ששיריה נאכלין, וקרבן הבא בטומאה אינו נאכל בטומאה, רוצים להקריב אותה בטהרה כדי לאכול את השיריים. (וכן כל מנחה נקמצת)	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שמשכב ומושב של נדה מטמאים אדם וכלים.	"שנאמר 'כל <span style=""color: rgb(0, 0, 255);"">הנוגע</span> במשכבה'."	יומא פרק ראשון ו א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שבועל נדה מטמא משכב ומושב רק להיות 'ראשון' ולא 'אב'.	<div>שנאמר 'כל המשכב אשר ישכב עליו יטמא', ניתקו הכתוב מטואת נדה והביאו לטומאה קלה.&nbsp;</div><div>דאם לא, ליכתוב רק 'ותהי נדתה עליו', ונדע שהוא טמא כמותה.</div>	יומא פרק ראשון ו א		
